הפרויקט הראשון של Kengo Kuma בדובאי: אדריכלות בהרמוניה עם הטבע
לאחרונה פיתחתי עניין חזק בלימוד אדריכלות עכשווית, ולכן מדי פעם אכתוב פוסטים בנושא הזה. היום אני רוצה לדבר על Kengo Kuma, במיוחד לאור הופעת הפרויקט הראשון שלו בדובאי.
המאסטר היפני הזה יצר גישה ייחודית ששינתה לחלוטין את ההבנה של אדריכלות עירונית עכשווית. Kengo Kuma הפך למוביל של מה שמכונה “anti-object” architecture. הסופר־כוח המרכזי שלו טמון ביכולת שלו לשלב בהרמוניה מבנה בתוך הנוף שסביבו, ולחבר בין מה שנוצר בידי אדם לבין מה שנוצר בידי הטבע. הוא נוהג לומר שמטרתו היא להפוך את האדריכלות לרכה, מוחשית ומותאמת לקנה המידה האנושי, כך שכשנכנסים פנימה אפשר לחוש חמימות, תנועת אוויר ואור טבעי.
Kengo Kuma נולד ב-1954 ביוקוהמה. הסגנון האדריכלי הייחודי שלו עוצב על ידי כמה גורמים מרכזיים, שבהם התרשמויות ילדות אישיות, התרבות היפנית המסורתית ומשבר עמוק באדריכלות העכשווית השתלבו זה בזה.
הדחף העיקרי שהוביל את קנגו הצעיר לבחור במקצוע הזה היה ה-Yoyogi National Gymnasium המפורסם בטוקיו, שתכנן האדריכל היפני הגדול Kenzo Tange עבור אולימפיאדת טוקיו 1964. Kuma התרשם כל כך מהאופן שבו המבנה שילב מודרניזם עם אסתטיקה יפנית, עד שדווקא אז החליט להיות אדריכל.
בעבודתו, Kuma משלב במיומנות מינימליזם יפני מסורתי, עם הפילוסופיה של הריקות הידועה כ-“ma”, הרמוניה טבעית הידועה כ-“shizen”, ואת המיזוג בין חללים פנימיים וחיצוניים עם טכנולוגיות מתקדמות. מתוך האיחוד הזה נולדת שפה שבה מלאכת האדריכלות מעץ והחיבורים המורכבים והמושלמים ללא מסמר אחד מקבלות פרשנות מחודשת דרך עיצוב דיגיטלי.
הוא יוצר חזיתות קלות, חצי שקופות ונושמות, העשויות ממאות לוחות עץ, במבוק, נייר אורז ואבן, אשר בזכות פתרונות הנדסיים מודרניים הופכות לעמידות ולחסינות אש. את הגישה הזו, שמונעת מהטבע, אפשר לראות ב-New National Stadium בטוקיו, שנבנה עבור האולימפיאדה, שבו מתחם ספורט עצום מעוצב כמבנה חי דמוי יער עם אלפי עצים שנשתלו סביבו וכיסוי ארז מרחף.
מוזיאון V&A Dundee שלו בסקוטלנד מוכר גם הוא היטב, והוא מזכיר מצוקי ים מדורגים שנחצבו בידי הגלים, וכך גם חנות SunnyHills העשויה עץ בטוקיו, שנראית כמו ענן מרחף עשוי לוחות עץ שזורים.
כעת הגישה האורגנית הזו מצאה את ביטויה במזרח התיכון, בלב דובאי, שם Kuma יוצר את פרויקט המגורים הראשון שלו, Wedyan — The Canal, לאורך תעלת המים ב-Business Bay. הפרויקט מפותח על ידי חברת הפיתוח של Ibrahim Al Ghurair, בעקבות שורת פרויקטים בולטים תחת המותג Muraba.
השם Wedyan עצמו מתורגם כ-“valleys” או “riverbeds”, וה-46-storey tower מהדהד מבחינה ויזואלית את קווי המתאר של קניון שנחצב בידי המים בסלע. האדריכל משתמש בגיאומטריית חזית שכבתית עם מסכי טרקוטה ולוחות אורגניים בעלי טקסטורה, המסננים בעדינות את אור השמש העז של דובאי, יוצרים צללים עמוקים ומכוונים את זרימת האוויר, והופכים את המבנה לנווה מדבר קריר.
הפרויקט הזה מציע קנה מידה חדש של יוקרה, המבוסס על תחושתיות, שקט ופרטיות, שבו כ-150 דירות מרווחות בלבד נהנות ממרפסות ירוקות משלהן ומשתלבות בגנים מעוצבים. הגעתה של האדריכלות הזו מאת Kengo Kuma היא דוגמה לאופן שבו אפשר להאניש את המרחב, ומוכיחה שגם בלב מטרופולין מודרני אפשר לחיות בהרמוניה עם מקצבי הטבע.
בסך הכול, מעודד מאוד לראות עוד ועוד פרויקטים ייחודיים צצים בדובאי — לא רק פרויקטים עם התיוג הישן של “הכי גדול”, אלא פיתוחים באמת ייחודיים ואחד-מ-אחד.